ב-31 במאי 2016, הנציבות האירופית חתמה עם חברות דיגיטליות גדולות כמו פייסבוק, מיקרוסופט, טוויטר ויוטיוב (גוגל),קוד התנהגות"להילחם נגד דברי שטנה" באינטרנט. במקורו של קוד זה, הערת הנציבות כי "יותר מ-75% ממשתמשי האינטרנט אומרים שהם נתקלו בפרסומים כאלה בזמן זה או אחר". קוד ההתנהגות מבקש, בין היתר, מחברות החתומות להקים "כלים ותהליכים ברורים המאפשרים ל[משתמשים] לדווח על תוכן זה", במטרה "למחוק אותו תוך 24 שעות".
שנה לאחר מכן, הוועדהפורסםב-1 ביוני, ההערכה האמיתית הראשונה שלו מאז יישום קוד התנהגות זה (בדצמבר 2016 בוצעה הערכת ביניים). מה הוא אומר? מתוך סך של 2,575 דיווחים שהתקבלו, 1,273 נוגעים לפייסבוק עם עד 73% מהתוכן שנמחק, ואחריו יוטיוב, עם 658 התראות ועד 74% מחיקה, ואז טוויטר עם 644 ו-48% מחיקה. והפתעה או לא, מבין ארבע החברות החתומות, הדוח מצביע על...לא התקבל דיווח מצד מיקרוסופט.
הדוח אינו מציין את הסיבה לחוסר דיווח זה במיקרוסופט. כנראה, זה בגלל שבניגוד לשלושת הראשונים,רשתות חברתיות מיינסטרים אינן מהוות את הליבה העסקית שלה.הבה נזכור את הניסיון היחיד שלו בעניין soc.cl,סגור מאז 15 במרץ. אתרים אחרים כמו MSN משתמשים במצב הערות של מערכת Facebook Connect, ואם אנחנו מדברים על Linkedin,נרכש בשנת 2016, זוהי רשת מקצועית, עם פרופילים בעלי שם שמעריכים את המוניטין האלקטרוני שלהם, מה שמפחית באופן דרסטי את הסיכון להבדלי שפה.
אבל זה לא אומר שמיקרוסופט לא הייתה פעילה בנושא. ואכן, המשרד אכן עמד בהתחייבויותיו, כי גם בהיעדר רשת חברתית שהוא מנהל ישירות,הוא הציב את כלי הדיווח המתוכננים. אנו יכולים לקחת כדוגמה את החנות או את רכזת התגובות שבה קיים קישור דיווח עבור כל אפליקציה או כל תגובה שפורסמה.
עבור האנקדוטה האחרונה, צרפת נמצאת במקור של 146 דוחות, כולל 115 שהגיעו מ-LICRA, ו-31 שנעשו באמצעות הפלטפורמהפארוס.